ערבות הדדית כחיסון לחוליים

עם ישראל –  מה קורה לנו?! 

מחפשים כל הזמן תירוץ וסיבה להתנגח זה עם זה על כל דבר. עומדים משני צידי המתרס עם סכין שלופה ולשון חורצת גורל, יורקים רשפי אש אח אל אח, מוצצים לשד כל מי שלא בדיוק חושב כמונו באותו הרגע ממש.

מה נהיה?! שמאלני, ימני, הפכו לאויבים בדם. אוכלי בשר וטבעונים רואים זה את זה כמטורפים. חרדים וחילונים לא יושבים חלילה בכפיפה אחת, ובשנה האחרונה סופקו לנו שפע של סיבות חדשות למריבה: עוטי מסכת הקורונה והמתנגדים לה הפכו אויבים בנפשם, שומרי המרחק והמאמינים שחיבוק הוא התרופה הפכו למחריבי העם, מצדדי החיסונים והמתנגדים להם מצאו עוד סיבה להתנגחות איש באיש ואישה באישה.

עם ישראל, מה נהיה מאתנו?! 

כן, זה לא פשוט ולא קל להיות חלק מהעם, אבל בואו נזכר, הרי כבר לפני מעמד הר סיני אמרנו "נעשה ונשמע" ובזכות כך זכינו להיות העם הנבחר, ממלכת כהנים ועם סגולה. בל נטעה בתפקיד הרם, לא לעם מורם מיתר אומות העולם נבחרנו אז, לא לעם הטוב מיתר העמים השוכנים בגלקסיה נועדנו  כשאמרנו "נעשה ונשמע". נהפוך הוא, נבחרנו לעם שכל ייעודו לשרת את האנושות כולה, להיות מופת ודוגמה לַתועלת שמקבלים מהיותנו. עם לא אחיד אך מאוחד, הזריקה שתביא לעולם את המזור לכל חולאי העולם. בשביל זה עלינו להתאמץ מעל האגו שהשכם וערב לוחש לנו באוזן סמויה: "אני צודק והוא טועה", "אני רוצה ולא אכפת לי ממנו בכלל", "אני אמשול והוא יהיה לי לעבד נרצע". מהתחתית של התחתית של השנאה הגיע הזמן שנהפוך את הקערה ונטפס במעלה הסולם, שנכניס  אלוהים בליבנו ונשתתף במעשי בראשית עם בורא עולם. מעל הדעה שלי, שלו, שלה להתאחד במטרת העל: להיות העם המאוחד והמחובר, זה שבדוגמה האישית מלמד את כל העולם את החכמה של פלוס ומינוס כשלם מושלם. זה שבזכות שהתאחד זוכה בכל השפע שהעולם מציע לו על מגש, זה שיתר אומות העולם נושאות  על כתפיים ואומרות – גם אנו רוצים כך. עם המממש את הערבות ההדדית כלשונה. 

דוד בן גוריון אמר כבר אז, בתחילתה של המדינה: "ידעתי שזה לא פשוט ולא קל, ומי שרודף אחרי הקלות – אל יילך בדרך זו. אבל, מי שיש לו אלוהים בליבו ומרגיש צורך ויכולת להשתתף במעשי בראשית – זו הדרך.".

אז בבקשה, בואו נתקן את השבירה ונחבר ניצוץ ועוד ניצוץ למאור אחד גדול, נהפוך שונא לאוהב ונהיה אחים הצועדים יחדיו.