מי יותר יפה?

בטבע אנו רואים שהזכרים מרהיבים בצבעיהם היפים, נושאים על ראשם משקל רב בקרניהם, בעלי תכסיסים רבים להיות הכי מושכים, יפים, גדולים ובעיקר להבליט את איכותם. זכרים רבים מחזרים אחרי הנקבות בשלל ריקודים ומחוות, והכל כדי לזכות בתשומת ליבן של הנקבות, ולאפשר להם להעביר הלאה את המטען הגנטי היקר להם מכל. אכן בטבע הזכר הוא החלק היפה, לא פעם הם מסתכנים בטריפה מצד הטורפים, כי בזמן החיזור כל תשומת ליבו של הזכר נתונה לבת הזוג. הוא יעשה כל שנדרש כדי שהמיועדת תבחר בו. לעומת הזכר, הנקבה בטבע מאד חד גונית, קטנה ולא בולטת בשום דרך, להפך. בטבע, הנקבה מאד דומה לצבעי הקרקע בה היא רגילה לחיות, לובשת חליפת הסוואה מעולה שעוזרת לה לגדל את צאצאיה על הקרקע מבלי שהטורפים יראוה.

אצלנו בני האדם, נראה לפחות למראית עין, שהכול הפוך. האישה היא המתקשטת, מתהדרת, ומנסה למשוך את תשומת ליבו של הזכר. הזכר לעומתה עושה טובה שירד לפני רגע מהעצים ולא ממש אכפת לו מחיצוניותו או יופיו. בשנים האחרונות חל ממש מהפך בכל היחס של הגברים לחיצוניותם, בכל נושא היופי והטיפוח ואין הבדלים בהשקעה בין גברים נשים.

אבל אם נתבונן לעומק בשני המינים נגלה שאנו בני האדם דווקא כן פועלים כמו בטבע ולא הפוך כפי שנדמה לנו. האישה מחפשת אצל בן הזוג הפוטנציאלי יופי פנימי, היא מחפשת איכות גבוהה, כישורים טובים, גנים משובחים. האישה מחפשת גנטיקה טובה בדיוק כמו בטבע, רק בלבוש אחר, האישה בסך הכול מחפשת זכר שיעביר לצאצאיה יופי וחוסן פנימי, שיעזרו לצאצאים לחיות חיים טובים וארוכים מספיק כדי להמשיך את השושלת ממש כמו בטבע. 

הגבר מחפש באישה יופי, זה נשמע שטחי אולי, אבל הוא מחפש יופי פנימי, הכוונה לתכונות אופי שיצליחו להעמיד דור המשך ראוי, מוצלח, עצמאי, אחראי, בעל ערכים טובים. בכך הוא מבטיח לעצמו שהגנים הטובים שלו ימשיכו הלאה. בסופו של דבר התנהגותנו היא כמו שאר בעלי החיים בטבע, רק שאנחנו מפרשים אותה אחרת. כולנו רוצים דור המשך.

בשנים האחרונות נראה שהשתבשה עלינו דעתנו עד מאד, ואת כל המרץ שלנו אנו מוציאים ברכישות מיותרות ומוגזמות. איבדנו את השורש והמקור ליחסים בינינו לבין עצמנו ובינינו לאחרים. נדמה שכולנו מקשה אחת ולא זכר ונקבה. הסגידה לאינדיבידואל מבלבלת אותנו וכיום ההבדלים בין זכר ונקבה מטושטשים. נחזור לחיות בהרמוניה עם הטבע ונגלה את פנימיותנו ויופיינו מחדש.