בין קבלה למיסטיקה

הוא היה ילד סקרן, חוקר, מתבונן על הכול ומנסה להבין איך הדברים פועלים. את רוב השאלות היה שומר לעצמו. ככה זה היה פעם, להורים לא היה זמן או סבלנות לענות לילד קטן, לרוב גם לא הייתה להם תשובה והם היו מביטים בו במבוכה רגעית בעודם שולחים אותו לחדר לשחק בשקט כי הוא מפריע לאבא לישון אחרי שחזר ממשמרת לילה מייגעת. בחדרו הפליג על כנפי הדמיון, חלם על עולמות רחוקים, על המצאות שהיה ממציא. מאוד אהב גם להעתיק תמונות בדיוק מפתיע.

ספר הזוהר

הייתה שאלה אחת שלא היה יכול לשמור בלבו. שאלה שניקרה במוחו ללא הרף ולא נתנה לו מנוח. כשהיה בן 5 סבא שלו נפטר. אביו ישב ובכה כמו ילד שבועות רבים, והוא הביט בו בבהלה כשהבין שסבא לא יחזור. אבל לאן הוא הלך? ולמה הוא השאיר את אבא כל כך עצוב? כששאל את אימו, היא הביטה בו בעיניים רטובות ואמרה שלאף אחד אין תשובות לשאלות כאלה. שבועות חלפו, חודשים חלפו, אבל שאלות רבות הטרידו את מנוחתו. שאלה אחת מרכזית הציפה אותו והעירה אותו משנתו בלילות, בעוד הוריו מביטים בו בדאגה רבה. למרות שלא קיבל מהם תשובה, כל הזמן שאל אותם וחקר: אבל בשביל מה אנחנו חיים אם בסוף אנחנו מתים? מה המטרה של כל העולם הזה, של האנשים האלה, אם כולם בסוף מתים? מה הטעם בכל זה?

ההורים המודאגים לא ידעו מה לעשות, לא הבינו איך זה שילד בן 6 שואל שאלות כאלה. הם החליטו לקחת אותו למקובל מצפת שיעזור להם. הם נסעו יחד במכונית, היה חם, כולם שתקו כל הדרך הארוכה. אדם מבוגר עם זקן לבן וארוך, כיפה לבנה וגלימה לבנה הקשיב לטענות ההורים, הנהן בראשו ולא אמר דבר. לפתע קם מכסאו, חיטט בארון העתיק שמאחוריו, הוציא ביצה מוזרה והחל בקדחתנות לכתוב עליה באותיות קטנטנות. לאחר שעה קלה הגיש אותה להורים ואמר להם שיעטפו אותה בצמר גפן ויניחו ליד מיטתו של הילד ובקרוב מאוד הבעיה תחלוף.

הילד השפיל מבט כשנחתה עליו ההכרה ששאלותיו גורמות לדאגה ולצער כה רב והחליט כי לעולם לא ישאל את השאלות האלה שוב, לא בפניהם ולא בכלל. אבל למרות שניסה, לא הצליח להחניק את הסקרנות. לימים גדל להיות חוקר, ניסה לגלות איך העולם נוצר, איך הכל התחיל. אבל גם במדע לא קיבל תשובה אמיתית לשאלותיו. יום אחד ולגמרי במקרה כביכול, גילה את הקבלה ואת ספר הזוהר. הוא בכלל שכח ממקרה המקובל מצפת והדחיק את כל החוויה עמוק בתוכו. הוא החל לקרוא כלא מאמין למראה עיניו, משום שבשחור על גבי לבן קפצו לעיניו השאלות אותן שאל כל חייו ללא מענה, ואחריהן היו גם תשובות. תשובות עמוקות, חודרות, ומשהו בליבו התעורר בתקווה.

באותן שניות גם נזכר באותו מקובל מצפת והבין שספרי הקבלה הם לא כתיבה על ביצים ולא חוטים אדומים על פרק כף היד. ספר הזוהר והקבלה האמיתית הם התשובה לשאלות עמוקות על טעם החיים, על הסיבה לחיים, על טבע האדם. כל חייו ברח ממיסטיקה, היה בטוח שקבלה וזוהר הם מיסטיקה הזויה, ולפתע ראה כי למרות היותו מדען, הקבלה היא המדע האמיתי אותו חיפש כל חייו. בינה לבין מיסטיקה, פילוסופיה או דת אין שום קשר. הוא מצא את הדף –

http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8 הוא החל להקשיב לשיעורים ולקרוא מאמרים רבים של רבי שמעון בר יוחאי, בעל הסולם, רב"ש, הרב לייטמן.